<h1>רשב"ץ — תפארת ישראל</h1>
<h2>דף ח.</h2>
דע כי בתקון מועדותינו תלויות כמה מצות חמורות שיש בהן כרת כעשיית פסח ואכילת חמץ וענוי יוה"כ ושאר מצות ידועות לכל אדם. ותקונם הוא תלוי במהלך שני המאורות הגדולים שהם השמש והירח כי הם הפועלים הגדולי' בזה העולם כאשר הוא נגלה מעניינ' לכל אדם חכם ושאינו חכם. ואמנם היות תקון מועדותינו תלוי בשניהם יחד בענין השמש הוא מבואר שהרי הקפידה תורה שיהיה חג המצות בחדש האביב וחג השבועות בעת הקציר וחג הסוכות בעת האסיף וכל אלה העתים הם תלוים במהלך השמש אין לירח רושם בכל זה ע"כ הישמעאלים שאין משגיחין במועדותיהם למהלך השמש הם משתנים בכל עתות השנה כאשר הוא ידוע ממנהג' וגם אנחנו צריכין למהלך הירח לפי שהתורה הקפידה שיהיה חג המצות בט"ו יום לחדש הלבנה וכן חג הסוכות ויום הזכרון באחד לחדש ויוה"כ בעשור ועל כן הנוצרים שאין משגיחין למהלך הירח מועדותיהם יבואו פעם בתחלת החדש פעם באמצעו פעם בסופו זולתי בקצתם שהם רודפים אחרינו בהם כאשר הוא נודע ממנהגם. ואחר שתקון מועדותינו הוא תלוי במהלך שני המאורות על כן אנחנו צריכין לדעת מהלכם כדי שיבואו מועדותינו בעת הקצוב להם מן התורה כפי מהלך השמש ומהלך הירח יחד. וידוע כי אין לשמש חדש כ"א שנה לפי שאין לשמש רושם מדי חדש בחדשו כ"א מידי שנה בשנה שהם חוזרים העתים בשנה זו כאשר היו בשנה שעבר' קור וחום וקיץ וחורף על כן נקרא' שנה שהיא שונה לבא כאשר בתחילה. ולירח אין לו שנה כ"א חדש לפי שבכל חדש הוא משתנה ענינו מתוספת אורה אל חסרון ומחסרון אורה אל תוספת ועל זה נקרא חדש לפי שהאור הוא מתחדש בו בזה העולם מדי חדש בחדשו. וידוע הוא כי בשנת השמש יש שנים עשר חדשי הירח ותוספת ימים ולפי שראו הנוצרים ששתים עשרה פעמים היא מתחדשת הלבנה בשנה חלקו השנה לשנים עשר חדש כדי שיקל מעליהם מניינם כי אלו היו מונים השנה לימים בלבד היה כבד עליהם שיאמרו כך וכך ימים יש לנו מהשנה וחלקו אותה לשנים עשר חלקים וקראו כל חלק חדש לא שיש בו חידוש של כלום כי לפעמי' יבא תחלת חדשם בתחלת חדש הלבנה פעם באמצעו פעם בסופו ולפי ששנת השמש הוא יותר מי"ב חדשי הלבנה על כן אותו תוספת חלקוהו לי"ב חדשים ויעשו חדש שלשים יום וחדש שלשים וא'. גם הישמעאלים לפי שראו שבשנת החמה היא מתחדשת הלבנה י"ב פעמים עשו שנתם מי"ב חדשים ולפי ששנת החמה היא יתירה על י"ב חדשי הלבנה על כן היא מתקבצת שנתם שיעור אותו תוספת ומשתנה חג פסחם מקיץ לחורף ומחורף לקיץ. ומשלמות תורתנו הקדושה היה לתקן מועדותינו על דרך שני המהלכים יחד שיהיו חדשנו חדשי הלבנה ושנותינו שנות החמה בלי שום שנוי וחלוף וזה מחייב להיות שנותינו פעם משנים עשר חדשי הלבנה פעם משלש עשר' ובזה התקון יבואו לעולם מועדותינו כהלכתם לפי חשבון מהלך השמש ולפי חשבון מהלך הירח ולפי שזה הוא ענין מפואר הרבה לתקן בין שני המהלכי' ואין בשאר האומות אומה הולכת על דרך זו על כן נקראת חכמה זו חכמתנו וכמו שאמרו חז"ל [שבת ע"ה ע"א] כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים זהו חשוב תקופות ומזלות וזה נקרא סוד העיבור לפי שנמסר להם לישראל בקבלה מהנביאים ומלמדים אותו לראויים בסוד ובהצנע וזאת היא חכמתם של בני יששכר שנא' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ואמרו [מגילה י"ב ע"ב] ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים מאן יודעי העתים רבנן שיודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים ואחת מהשבועות שהשביע הקב"ה לישראל היא שלא יגלו סוד העיבור לא"ה. ולפי שאמרו חז"ל [שבת שם] שכל מי שיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו מחשב עליו הכתוב אומר ואת פועל ה' לא הביטו ואת מעשה ה' לא ראו על כן אני כותב בכאן דברים קלים למצוא דברי חפץ במה שאנו צריכין לענין תורתינו בגלות החיל הזה. וגם אני יודע כי יש בחשוב תקופות ומזלות עניינים שאינם תלוים במצות התורה אלא לדעת מאורעות העולם ולא יספק זה אחד מבעלי תורה שהרי אמרו [ב"ר י' ו'] אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו גדל הדא הוא דכתיב [איוב ל"ח] הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ שוטר וכן אמרו [עי' עירובין נ"ו ע"א] כשתקופת טבת נופלת בצדק וכו'. וידיעת דברים אלו היא חכמה מפוארה ג"כ אלא שאינה שלימה היום וגם לאנשי התור' אין צורך אליה כי אין רשם למזלות בבעל התורה וכבר אמרו ז"ל [עי' שבת קנ"ו ע"א] מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה גוים יחתו ישראל לא יחתו ואמרו אין איצטרוגינין מתקיימין ביהודי'. אבל מה שאנחנו צריכין לתורתנו הוא לדעת תקון המועדות התלוי בחדשי הירח ובשנת החמה. וקראתי שם לזאת האגרת תפאר"ת ישרא"ל לפי שהיא פארם הודם והדרם לעיני העמים כאשר נזכר בתורה השלימה כמו שכתבתי ופתחתי בה שערים להקל למעיין.
השער הראשון במהלך הירח לבד דע כי גלגל הירח היא למטה מכל הגלגלים ואין אור הירח מעצמו אלא מאור השמש וכשהוא תחת השמש הוא חשוך אצלנו ומאיר כנגד השמש והוא מתרחק ממנו מעט מעט וכל אשר יתרחק ממנו הוא מוסיף אורה עד שהוא מתרחק ממנו חצי הגלגל והם זה כנגד זה אז הוא מאיר החצי שהוא נראה אלינו ונראה אותו כולו מאיר ואחר כן הוא מוסיף להתקרב אל השמש ותחסר האורה מעט מעט עד שהוא פוגע בו פעם אחרת אז יחסר אורה ומעת הדבקו בו בראשונה עד הדבקו בו בשניה יש חדש אחד. ודע כי יש לירח תנועות שונות כי חמשה תנועות יש לירח זה מצד רבוי הגלגלים שהם נושאים אותו על כן אנו רואים אותו פעם גדול פעם קטון פעם רחוק מנקודת ראשינו פעם קרוב פעם מהיר פעם מאחר אעפ"י שתנועתו בגלגלו היא שוה לעולם וכבר אמרו חז"ל [ר"ה כ"ה ע"א] פעמים בא בארוכה פעמי' בא בקצרה והביאו ראיה לזה ממאמר הכתוב [תהלים ק"ד] עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו. ואמרו שם שמש ידע מבואו ירח לא ידע מבואו והיא ראיה אמיתית ואני עתיד לפרש זה בעזרת העוזר יתברך. ולענין מה שאנחנו בו אין אנחנו צריכין לכל זה כי חדשה של לבנה אשר אנחנו מתקנין מועדותינו עליו הוא מהלך הירח האמצעי שהוא שוה לעולם לא יחסיר ולא יעדיף והוא על תנועת גלגל קטן שהירח תקוע בו והגלגל ההוא תקוע בגלגל הנושא אותו ומהלכה הוא שוה לעולם וכשהגלגל הזה הקטן שקורין אותו גלגל היקף הוא כנגד השמש אז הוא מולד ותחלת החדש יהיה הירח תחת השמש ממש או נוטה ממנו שיעור חצי קוטר אותו גלגל קטן. אמנם כמה הוא חדשה של לבנה כבר חקרו בו הקדמונים דור אחר דור כי זאת החכמה א"א לעמוד בה בדור אחד וצריכין האחרונים לסמוך על ספרי הראשונים במה שמעידים להם שהם ראו מצב הגלגלים על אותו דרך שהניחו בספריהם וכשהם מעריכים מה שמוצאים הם למה שמצאו הראשונים אז יתברר אליהם מה שלא נגלה לראשונים כי אם הראשונים כוונו חשבונם למה שנראה להם ואולי טעו בדבר מועט בלתי מורגש בימיהם כי לפי גודל הגלגל וקוטן הכלים שהם משתמשים בהם דבר מועט בלתי מורגש וברוב הימים הוא עולה לחשבון גדול. על כן צריכה אומנות זאת לסמוך על הקדמונים ועל זה אמרו ז"ל שהראשונים היו מאריכים ימים עד קרוב לאלף שנים מפני התקופות ולכוין חדשה של לבנה בלא ספק צריך זמן גדול. ונניח שאין חדשה של לבנה אלא כ"ט יום וחצי לפי שאנחנו רואים שהחדשים הם בין כ"ט יום לשלשים יום לא ראינו לעולם חדש פחות מכ"ט ולא יותר על שלשים ואלו עשינו כן תמיד חדש כ"ט יום וחדש שלשים יום בלא ספק בכל שלש שנים יחסר לנו יום אחד כי נעשה ר"ח היום ולא יהיה דבוק הירח עם השמש עד למחר. על כן הוצרכנו להוסיף על חדשה של לבנה שני שלישי שעה בשלש שנים פשוטות יהיו ע"ב שלישיות שהם כ"ד שעות שהם יום א' על כן אמרנו כי חדשה של לבנה הוא כ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה ואלו הסתפקנו על זה החשבון יחסר לנו בכל שלשים שנה פשוטות יום אחד על כן הוצרכנו להוסיף על החדש חלק אחד מט"ו בשעה שעולה בשנה פשוטה שעה פחות חומש בשלשים שנה פשוטות שלשים שעות פחות שלשים חומשים שהם שש שעות שלימות והם כ"ד שעות שהם יום אחד על כן אמרנו שהחדש הוא כ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה וחלק אחד מט"ו בשעה עד כאן הגיע פלפול בטלמיו"ס היוני והכחיש הראשונים שהיו עושים החדש פחות מזה החלק שהוא חלק מט"ו בשעה והיו מסתפקין בעשותו מכ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה. אבל עדיין הוא טועה בחשבונו כי אלו הסתפקנו על זה החשבון יחסר לנו בכל אלף ושמוני' חדשים שהם תשעים שנים פשוטות שנה אחת וכ"ד פעמים אלף ושמונים חדשים כנגד כ"ד שעות שיש ביום עולים עשרים וחמשה אלף ותשע מאות ועשרים מולדות שהם מאה ועשרה מחזורות ושבעים חדשים לפי מנין מאתים וחמשה ושלשים מולדות לכל מחזור כי כן הוא עולה כל מחזור של י"ט שנים כמו שאני עתיד לבאר בעזרת העוזר יתברך. ובזמננו זה שאנו מחשבין יותר ממאתי' ושבעים מחזורות יתרחק המולד מהחדש קרוב לשני ימים וחצי על כן אנו צריכין להוסיף על החדש חלק אחד מאלף ושמונים בשעה ויהיה החדש כ"ט יום וחצי יום ושני שלישי שעה וחלק אחד מט"ו בשעה וחלק אחד מאלף ושמונים בשעה וזהו טעם חלוקתנו לשעה לאלף ושמונים חלקים כי לולי זה מאין היה להם להרבות בחלקים והלא כל חכמי אומנות זאת אינם מחלקים חלקיה' אלא לששית לפי שיכולים לחלקו להרבה חלקי' למחצית לשליש ולרביע ולחומש ולששית ולעשירית ולשנים עשר ולחמשה עשר ולעשרים ולשלשים ודי בזה חלוקות. ואעפ"י שאלף ושמונים ג"כ הוא מתחלק לכל אלה החלקים וליותר כי הוא מתחלק למחצה לשליש ולרביע ולחמישית ולשישית ולשמינית ולתשיעית ולעשירית ולחמשה עשר ולשמנה עשר ולעשרים ושבעה ועשרים וששה ושלשים ולארבעים ולד' וחמשי' ולששים ולשנים ושבעים ולמאה ושמנה ולמאה ועשרי' ולמאה וחמשה ושלשים ולמאה ושמנים ולמאתים ושש עשרה ולמאתים ושבעים ולשלש מאות וששים ולחמש מאות וארבעים כן הוא האמת אבל למלאכתנו בתקון המועדו' אין אנו צריכין לכל אלה החלוקות ולמה חלקו השעה לאלף ושמנים חלקים אבל הטע' בזה הוא לפי שהחדש הוא מכ"ט יום וחצי יום וב' שלישי שעה וחלק א' מט"ו כשע' וחלק א' מאלף ושמני' בשע' וכשנחלקנו השעה לאלף ושמנים יהיו שני שלישי שעה תש"ך חלקים כי שליש אלף ושמנים הוא ש"ס ושני פעמים ש"ס הם תש"ך וכשהוספנו על זה חלק אחד מט"ו בשעה ע"ב חלקים כי ט"ו פעמים ע"ב עולים אלף ושמונים יהיו תשצ"ב וכשהוספנו על זה חלק אחד מאלף ופ' בשעה יהיה חדשה של לבנה כ"ט יום וחצי יום ותשצ"ג חלקים מאלף ופ' בשעה הסימן כ"ט וב' תשצ"ג וזה הוא מקובל אצלנו מבית אדוננו דוד ע"ה [ר"ה כ"ה ע"א] כמו שאמר רבן גמליאל הבא מזרעו כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדשה של לבנה פחות מכ"ט יום וחצי יום ושתי ידות שעה ושלשה ושבעים חלקים ואלו לא היה החשבון הזה מכוון היה משתנה ראש חדשינו מזמנו ועד היום. ולפי שראינו שהחדשי' הם באים כסדרן על פי חשבון זה ידענו באמת כי הוא החשבון האמתי ודבר אלהינו יקום לעולם ואשרנו מה טוב חלקנו. ודע כי יש מחכמי זאת המלאכה האחרונים שהעמיקו בחכמה זאת הרבה ומצאו טעות לראשונים בחשבונם וכשהגיעו למקום הזה לא מצאו שיש בזה החשבון קרוב כ"א בדבר מועט הרבה והוא שאמרו כי אין חדשה של לבנה מגיע כ"א לכ"ט יום וחצי יום ושני שלישי שעה וחלק א' מט"ו בשעה וחלק אחד מאלף ק"ח בשעה לא נשתנה להם הענין אלא מחלק אחד מאלף פ' לחלק אחד מאלף ק"ח ואף אם יהיה כדבריהם אנו אומרים כי קבלתינו זלזלה באותו מועט לפי שא"א לבא ברוב הימים לשעה אחת כי מה שהוסיף החשבון הזה על חשבוננו בחלוקת השעה לאלף ק"ח הוא כ"ח שהוא חלק מל"ט וחצי וחצי שביעית בחלק אחר מחלקי השעה כשחלקנוה על אלף ק"ח וזה השיעור אנו מוסיפים בכל חדש על חשבון זה ויהיה בכל ל"ט חדשים וחצי חדש וחצי שביעית חדש חלק אחד מאלף ק"ח בשעה ויהיה בכל ל"ט חדשים ושביעית חדש שני חלקים מאותן חלקים ובכל תקנ"ד חדשים יהיה י"ד חלקים מאותן חלקים ובשני אלפים ותרי"ב מחזורות ושנה פשוטה אחת יהיה שעה אחת ואחר שאינו מגיע תוספת זה אלא לדבר מועט הקבלה האמיתית לא השגיחה לזה התוספת וחלקה השעה למספר קרוב לזה שהוא מספר מקבל רוב החלוקות כמו שביארתי ואין אנו צריכין להרבות חלקים וחלקי חלקים כי היה חדשה של לבנה לפי חלוקה זו כ"ט י"ב תתי"ג חלקים קרוב משני שלישי חלק מחלקי אלף ק"ח לשעה והיה הדבר כבד לכוין החשבון בחלקי חלקים על כן להקל מעלינו כל אלה הטרחים נחלקה השעה לאלף פ' חלקים ולאותו שיעור מועט הנוסף לפי חשבון המדקדקים האחרונים לא חששנו כי אינו מזיק כלל למה שאנו צריכין לו לרוב מיעוטו והיה מוליד ערבו' בחשבונות והיה ההפסד מרובה על השבח ואין ראוי לשלמות התורה להניח ענינים מביאים לידי ערבוב.
ואחר שידעת זה יש לך לדעת כי התחלת המולדות הוא בהר"ד וממנו עשינו יסוד ואתה צריך לדעת מה ראינו לעשות ממנו יסוד ומולד איזה חדש מאיזו שנה הוא כבר ידענו כי בחמשה ועשרים באלול נברא העולם כי כן קבלו חז"ל [עי' ר"ה ח' ע"א] וקבלתם זאת אמיתית היא שהרי כשנחשב משנתינו למפרע לפי חשבון המקובל אלינו מהיצירה מצינו כי מולד שנה שנוצר בה אדה"ר היה יום ששי בשבת אחר ארבע עשרה שעות והסימן וי"ד ואותו יום היה ר"ח בלא ספק וראש השנה והעולם כבר התחיל להבראות יום א' ואם יום ששי היה תשרי יום א' יהיה כ"ה באלול על כן אמרו ז"ל כי בכ"ה באלול נברא העולם ומה שתקנו בתפלותינו לומר בר"ה זה היום תחלת מעשיך הוא לפי שהאד' שהוא עיקר היצירה ביום ר"ה נברא ולפי שהמולד היה בתחלת שעה שלישית מהיום על כן נגמרה צורת האדם בשעה שלישית מהיום וכמו שאמרו ז"ל [עי' סנהדרין ל"ח ע"ב] שעה ראשונה קבץ עפרו. שניה גבלו. שלשית רקמו. והרקום הוא ציור האברי' ותכונתם ולפי שצורת האדם היתה הצורה הנכבדת שבצורות התחתונות על כן כל הצורות נבראו בחסרון הלבנה וצורת האדם בתחלת חדושה וכיון שהעולם נברא בכ"ה באלול וא"א להניח אותן ימים וגם אין לנו להתחיל חשבונותינו אלא בתחלת החדש ואז אפשר לעשות תחלת חשבונותינו מר"ח אלול על כן הקדמנו חשבונותינו מתשרי שלפני אותו אלול שהוא שנה אחת קודם יצירת האדם ואם מולד אדם היה יום ששי אחר י"ד שעות א"כ מולד תשרי של שנה שעברה יהיה בהר"ד כי כשתחלק ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנים עשר חדש מן וי"ד ישאר בהר"ד על כן אנו מונין כל חשבונותינו ממולד בהר"ד ואם הוא מולד תהו כי לא היה ולא נברא ומכל אותה שנה לא נבראו כ"א ה' ימים אחרונים של אלול ולפי שיום אחד בשנה חשוב שנה מנינו כל אותה שנה ועשינו יסוד מנינינו בהר"ד. ואחר ההקדמה זו אחל תת לך דרכים להוציא מולדות והנה יש לך לדעת כי השבוע יש בו ז' ימים. והיום יש בו כ"ד שעות מערב עד ערב והשעה יש בה אלף ושמונים חלקים והחדש יש בו כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקי' ושנה פשוטה שהם י"ב חדשים יש בה שנ"ד ימים ח' שעות ותתע"ו חלקים ושנה מעוברת שפ"ג יום וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים מחזור של י"ט שנים שיש בו י"ב שנים פשוטות וז' מעוברות שהם מאתים ול"ה חדש יש בהם ו' אלפים ותשע מאות ול"ט יום וי"ו שעות ותקצ"ה חלקים. וכל זה מתקבץ מחדשה של לבנה שהוא כ"ט י"ב תשצ"ג ובהוצאות המולדות אינך צריך לדעת מנין הימים ויספיק לך לדעת באיזה יום מימי השבוע יהיה המולד ובאיזה שעה מאותו יום ובאיזה חלק מהשעה על כן כשיהיה בידך קבוץ ימים השליכם ז' ז' ומה שישאר בידך אחר שתשליכם שביעיות אותו יום הוא היום מימי השבוע שיהיה בו המולד ולפ"ז אינך צריך ליטול בידך מימי החדש כי אם אי"ב תשצ"ג כי כ"ח הם הולכים שביעיות ומותר שנה פשוטה הוא ד"ח תתע"ו כי ש"נ הוא הולך שביעיו' ומותר שנה מעוברת הב"א תקפ"ט ומותר מחזור בי"ו תקצ"ה כשתשליך הכל בשביעיות. ואחר שידענו כל זה אם רצית להוציא מולד איזה חדש שתרצה דע המולד הידוע לך ותכתוב תחתיו א' י"ב תשצ"ג ימים תחת ימים ושעות תחת שעות וחלקים תחת חלקים וחבר הכל ואם יתחבר לך מהחלקים יותר מתתר"ף חלקי' עשה מהם שעה והוסיפ' על השעות והנשאר מהחלקי' פחות מתתר"ף קח בידך וכן תעשה בשעות עם השעות ואם יתחברו השעות יותר מכ"ד עשה מהם יום א' והוסיף אותו עם הימים והנשאר פחות מכ"ד קח בידך וכן תעשה בימים עם הימים אם יתחברו הימים יותר מז' השליכם אינך צריך אליהם והנשאר ז' או פחות מז' אותו קח בידך ובזה תדע באיזה יום מהשבוע יהיה המולד ובאיזו שעה מאותו יום ובאיזה חלק משעה שלאחריה. כיצד הרי יש לך מולד תשרי שהוא במאתים וד' חלקים משעה ששית מיום שני הסי' בהר"ד ותרצה לידע מולד מרחשון תכתוב אי"ב תשצ"ג תחת בהר"ד ותחבר ר"ד עם תשצ"ג ויהיה תתקצ"ז ותחבר י"ב עם ה' ויהי' י"ז והוא מספר השעות ותחבר א' עם ב' ויהיה ג' והסי' גי"ז תתקצ"ז תאמר כי ביו' ג' מהשבוע בי"ז שעו' ותתקצ"ז חלקים מהשעה הי"ח יהיה מולד מרחשון. ואם תרצה לידע מולד כסליו הבא אחר מרחשון תוסיף אי"ב תשצ"ג על גי"ז תתקצ"ז ויש לך מולד כסליו וכשחברת תשצ"ג עם תתקצ"ז יעלה מהם אלף ושמוני' שהם שעה א' נשארו תש"י. ותוסיף השעה הזאת עם השעות ותחבר י"ב עם י"ז ויהיו כ"ט שעות ושעה אחת שהיתה בידך יהיו ל' שעות תקח כ"ד ותעשה מהם יום וישארו שש שעות ותחבר א' עם ג' ותוסיף עליהם היום שנשאר בידך מתוספת השעות ויהיה ה' תאמר כי מולד כסלו יהיה ביום ה' מהשבת ו' שעות תש"י חלקי' הסי' הות"שי וכן תעשה לעולם. ואם תרצה לדעת ממולד תשרי זה מולד תשרי הבא אחריו והיא שנת פשוט' הוסי' ד"ח תתע"ו על מולד תשרי ויצא מולד תשרי אחר והמשל רצינו לידע מולד תשרי אחר בהר"ד הוספנו ד"ח תתע"ו עליו והנה תתע"ו עם ר"ד הם אלף ופ' והיא שעה א' לא נשארו חלקים לקחנו שעה א' והוספנו על ח' של ד"ח תתע"ו ועל ה' של בהר"ד והיה הכל י"ד וחברנו ד' של ד"ח תתע"ו עם ב' של בהר"ד והיה הכל ו' והנה מולד תשרי של שנה הבא' יהי' יום ו' בי"ד שעות והסי' וי"ד וכן תעשה לעולם בשנה פשוטה. ואם היא שנה מעוברת תחבר במקום ד"ח תתע"ו הב"א תקפ"ט ויצא לך מולד תשרי של שנה הבאה. כיצד הרי לך מולד תשרי של שנת חמשת אלפים וקפ"ב הי"ו תקס"ד והשנה היא מעוברת כי היא שנת י"ד למחזור רע"ג תוסיף עליו הי"ו תקס"ד הב"א תקפ"ט ויצא לך מולד תשרי של שנת קפ"ג תעשה כך תקפ"ט עם תקס"ד הם אלף ופ' שהיא שעה א' עוד ישאר ע"ג חלקים כ"א עם י"ו עם שעה זאת שנתקבצה מהחלקי' הם כ"ד שעות שהם יום א' עוד ישאר י"ד שעות. ה' עם ה' עם יום אחד שנתקבץ מהשעות הם י"א תשליך ז' ונשאר ד' והנה יהיה מולד תשרי של שנת קפ"ג יום ד' בי"ד שעות וע"ג חלקים משעת ט"ו והסי' די"ד ע"ג. וכן כשתרצה לידע ממולד ראש מחזור מולד ראש מחזור הבא אחריו תחבר בי"ו תקצ"ה שהוא מותר ראש מחזור אחד עם מולד ראש המחזור ויצא לך מולד המחזור הבא כי כשתחבר בי"ו תקצ"ה על מולד בהר"ד יצא לך דכ"א תשצ"ט שהוא מולד מחזור שני של בריאת העולם שהיא שנת ג' ליצירה למנין בהר"ד ועל דרך זה תעשה לעולם.
והנה אסדר לך לוחות תוציא מהם בקלות מולד כל חדש שתרצה מהיום ועד תשלום ששת אלפים שנה כי אז יחרב העולם כקבלת חז"ל [ר"ה ל"א ע"א, סנהדרין צ"ז ע"א] שתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב. וסידרנו בזה ד' לוחות הלוח הא' משנת ה' אלפים קפ"ח ונקר' לוח ההיקף הגדול ויש בו שמנה שטות כל שטה משמשת ששת מחזורות שהם קי"ד שנים ויש בו ה' טורים. הטור הא' מנין שני העולם הטור הב' יום השבוע שבו יהיה המולד. הטור הג' בכמה שעות. הטור הד' בכמה חלקים. הטור הה' מנין המחזורות והוא תחלת המחזור שבו הוא המולד. והלוח הב' נק' לוח היקף קטן ויש בו ו' שטין וכל שטה מהם משמשת מחזור א' של י"ט שנים ויש בו ד' טורים. הטור הא' יום השבוע שבו יהיה המולד הטור הב' בכמה שעות. הטור הג' בכמה חלקי'. הטור הד' מנין שני המחזור. והלוח הג' יש בו י"ט שטין י"ט שני המחזור ויש בו ה' טורים. הטור הא' מנין שני המחזור. הטור הב' יום השבוע שבו יהיה המולד. הטור השלישי בכמה שעות. הטור הד' בכמה חלקים. הטור הה' אם פשוט' אם מעוברת. והלוח הד' יש בו י"ג שטין כנגד י"ג חדשי' שבשנה מעוברת ויש בו ה' טורים. הטור הא' שם החדש למעוברת. הטור הב' שם החדש לפשוטה. הטור השלישי יום השבוע שבו יהיה המולד. הטור הד' בכמה שעות. הטור החמישי בכמה חלקים. ולפי ששנה המתחלת אחר שנה זו היא שנת חמשת אלפים קפ"א והיא י"ג למחזור רע"ג סדרתי לוח א' לתשלום זה המחזור ויש בו ה' טורים. הטור הא' מנין השנה. הטור הב' יום השבוע שבו יפול מולד תשרי. הטור הג' בכמה שעות. הטור הרביעי בכמה חלקים. הטור החמישי כמה שנים ממחזור רע"ג. ואחר שהודעתיך סידור הלוחות אודיעך אופן השתמשותך בהם. רצית לידע מולד אייר של שנת חמשת אלפים קפ"ב והיא מעוברת שהיא שנת י"ד למחזור רע"ג תקח מלוח שארי' מחזור רע"ג הי"ו תקס"ד שהוא מולד תשרי של שנת י"ד למחזור והוסיף עליו ה"ה תתקמ"ד שהוא רמ"ח החדשי' לאייר של שנת מעובר' ותחבר מין עם מינו הי"ו תקס"ד תקס"ד עם תתקמ"ד יש בו יותר על אלף פ' שהוא שעה אחת תכ"ח וישאר בידך שעה א' ה"ה תתקמ"ד. עוד תחבר י"ו עם ה' ויהיו כ"א ושעה א' שהיתה בידך מחבור החלקי' יהיו כ"ב עוד תחבר ה' עם ה' יהיו י' תשליך ז' ישארו ג'. והנה יהיה מולד אייר של שנת ה' אלפי' קפ"ב יום ג' כ"ב שעות תכ"ח חלקי'. דמיון אחר רצינו לידע מולד אדר שני של שנת ה' אלפי' ר"ך לקחנו מלוח ההיקף הגדול א' י"א תרל"ט שהוא מולד תשרי של שנת ה' אלפים קפ"ח יחסר לנו עד ה' אלפים ר"ך ל"ב שנים נקח מלוח ההיקף הקטן בי"ו תקצ"ה שהוא מותר לי"ט שנים עוד יחסר לנו לתשלום ל"ב שנים י"ג שנים לקחנו מלוח שני המחזור ו' כ"א תק"ך שהוא מותר תשרי לי"ג שני' שלימות. ולפי שהשנה הנכנסת היא שנת י"ד והיא מעוברת לקחנו מלוח החדשים ב"ד תל"ח שהוא לאדר שני והנה יש לנו ד' סימנים א' י"א תרל"ט. ב' י"ו תקצ"ה. ו כ"א תק"כ ב' ד' תל"ח. ונחבר הכל מין עם מינו ויעלו החלקים אלפיים קצ"ב לקחנו מאלפיים ומאה וששים שתי שעות נשאר ל"ב חלקים וחברנו השעות והיו נ"ב וב' שעות שנשארו בידינו מהחלקים הם נ"ד עשינו מהמ"ח שני ימים נשארו ו' שעות וחברנו הימים והיו י"א יום ושנים שנשארו בידינו מחיבור השעות הם י"ג נשליך ז' ישארו ו' ויהיה המולד המבוקש יום ששי ו' שעות ל"ב חלקים סי' להם ו"ו ל"ב ועל דרך זו תעשה לעולם וצריך שלא תטע' בלוח שני המחזור שהוא לשנים שלימות שעברו והשנה שאתה רוצה לידע המולד היא השנה אחריה אם פשוטה אם מעוברת כמו שראית בזה הדמיון.
דרך לידע איך תוציא המולדות אחורנית שאם יש לך מולד חדש א' ותרצה לידע המולד שהיה קודם לו אם לחדש או לשנה היתה פשוטה או מעוברת אם היא שנה או מותר מחזור אם הוא מחזור ותגרע אותו מז' ימים והנשאר בידך הוסיף אותו על המולד הידוע לך ויצא לך מולד החדש שהיה לפניו או השנה או המחזור אשר אתה מבקש כיצד הרי שהיה בידך ב"ד תפ"א והוא מולד מרחשון משנת ה' אלפים קפ"א תגרע מז' ימים אי"ב תשצ"ג שהוא מותר חדש א' וישאר הי"א רפ"ז. כיצד ז' ימים הם נחלקים כך וכ"ג תתר"ף כי תתר"ף עם שעה א' ועם כ"ג שעות הרי יום א' ועם ו' הרי ז' ימים וכשתגרע תשצ"ג מתתר"ף ישאר רפ"ז וכשתגרע י"ב מכ"ג ישאר י"א וכשתגרע מן שש אח' ישאר ה' וכשתוסיף הי"א רפ"ז על ב"ד תפ"א שהוא מולד מרחשון יצא לך א' ז' תשס"ח והוא מולד תשרי הקודם לו וכן תעש' למותר שנה פשוט' תגרע ד"ח תתע"ו מן וכ"ג תתר"פ ישאר בט"ו ר"ד. ולמעוברת תגרע הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה מעוברת מן וכ"ג תתר"פ ישאר א"ב תצ"א. ולמחזור אחר תגרע בי"ו תקצ"ה שהוא מותר מחזור א' מן וכ"ג תתר"פ ישאר ד"ז תפ"ה וכשתוסיף מה שנשאר בידך אחר הגרעון עם המולד שבידך יצא המולד שלפניך לחדש אם תרצה חדש או לשנה פשוטה או למעוברת בכל אשר תרצ' כי הכלל בזה הוא כי אי זה מותר שבידך לחדש או לשנה או למחזור אם תגרעהו מן וכ"ג תתר"ף והנשאר בידך תוסיף על המולד הידוע יצא לך אחורנית מה שהיה יוצא אחריו באותו מותר אם לא גרעת אותו מן וכ"ג תתר"פ והטעם בזה הוא כי כל המולדות הם נתכים לשבעה ימים כי החלקים נתכים לשעות והשעות נתכים לימים והימים הם נתכים לשביעיו' כי אין בשבוע יותר מז' ימים וכשיש בידך יותר מז' ימים אתה משליכם אם כן כשיש בידך אי זה מותר להבא כגון אי"ב תשצ"ג לחדש וכיוצא בו לשנ' או למחזו' וגרעת אותו מוכ"ג תתר"פ שהוא סי' שבע' ימי' והוספת מה שנשא' בידך על מולד הרי הוא כאלו חסרת ממנו המות' ההוא וא"כ כשחסרת הי"א רפ"ז הנשא' מן וכ"ג תתר"פ אח' שגרע' ממנו אי"ב תשצ"ג והוספת אותו על מולד הרי כאלו חסר' מאותו מולד אי"ב תשצ"ג ויצא לך המולד אחורני' וכן בשנ' היתה מעוברת או פשוטה או למחזור או לכל אשר תרצ' ממספר חדשי' או שנים או מחזורות כשידעת מותרם גרע אותו מוכ"ג תתר"פ והוסיף הנשאר על המולד הידוע ויצא לך אחורני' כפי מנין אותו מולד הי' חדש או חדשים שנה או שני' מחזור או מחזורות ולפי שתוספת הוא יותר קל מהגרעון ע"כ המצאתי דרך זאת להקל מעליך המלאכה.
דרך לידע מולד הנעלם שאם ישאלך אדם הודיעני מולד שהיה ביום פלוני בשעה פלונית ובחלקים כך אם הי' מתי היה ואם יהיה מתי יהיה. תחלה יש לך לדעת כי חלקי איזה מולד שיהיה לא יחזרו למולד אחר עד עבור תשעי' שנים פשוטות שהם אלף ופ' מולדות. והמשל כי מולד ראשון שהיה בהר"ד לא יחזור לעולם במולד אחר ר"ד חלקים עד שיעברו אלף ופ' מולדות והטעם בזה הוא לפי חלקי שמותר חדש אחד שהוא תשצ"ג אנו מונין אותם עד תתר"ף שהם חלקי השעה כי הם מספר הא' ע"ב עד שיעברו כל המספרי' שהם מא' עד אלף ופ' לא יחזרו החלקים והנה אוסיף לך ביאור שאם לא יהיו מותר חלקו חדש א' כי אם תשצ"ב וט"ו פעמים ע"ב הם תתר"פ ולפי שע"ב הוא מונה תשצ"ב ותתר"ף שיש בתתר"פ ט"ו פעמים ע"ב על כן כל חלקי המולדות הולכים על ע"ב ע"ב וכשהקיפו ט"ו הקיפים יחזרו החלקים והמשל על זה הרי שהיו חלקי המולד ע"ב כשתוסיף עליהם תשצ"ב יהיו תתס"ד וכשתוסיף תשצ"ב על תתס"ד ישאר תקע"ו אחר שתשליך תתר"פ לשעה א' וכשתוסיף תשצ"ב על תקע"ו ישאר רפ"ח וכשתוסיף תשצ"ב על רפ"ח יהיה תתר"פ והיא שעה אח' ולא ישארו חלקים ויהיו חלקי המולד האחר תשצ"ב וכשתוסיף תשצ"ב על תשצ"ב ישאר תק"ד וכשתוסיף תשצ"ב על תק"ד ישארו רי"ו וכשתוסיף תשצ"ב על רי"ו יהיו תתר"ח וכשתוסיף תשצ"ב על תתר"ח ישארו תש"ך וכשתוסיף תשצ"ב על תש"ך ישארו תל"ב וכשתוסיף תשצ"ב על תל"ב ישארו קמ"ד ולפי שכבר עברו י"א מולדות וי"א פעמים ע"ב הוא תשצ"ב על כן קמ"ד הוא כפל ע"ב וכשתוסיף תשצ"ב על קמ"ד יהיו תת"קלו וכשתוסיף תשצ"ב על תתק"לו ישא' תרמ"ח וכשתוסיף תשצ"ב על תרמ"ח ישאר ש"ס וכשתוסי' תשצ"ב על ש"ס ישא' ע"ב ויחזרו אח"כ אלו הסימנין חלילה לעולם שהם ט"ו וכל א' הוא ע"ב או מתרב' מע"ב אם שתי פעמי' או ג' עד ט"ו ולפי שהחלקן הם תשצ"ג ואין בין מספ' תשצ"ג ותתר"פ כי אם מספר הא' על כן לא יחזרו לעולם חלקי המולד חלילה עד שיעברו כל החלקים שהם מא' עד תתר"פ. ואחר שהבנת זה יש לך לדעת כי כשיעברו אלף ופ' מולדות שהם צ' שנה פשוטות יחזרו החלקים חלילה אבל ישתנו הימים והשעות יום א' ושעה א' כי אחר אלף ופ' מולדות יהיה מולד גור"ד ויחזרו החלקים וישתנו הימי' והשעות יום א' ושעה א' ובשני היקפי' מאלף ופ' מולדות ישתנו שני ימים ושתי שעות ויהיה הסימן ד"ז ר"ד ובהיקף הג' יהיה הסימן החר"ד וכן ישתנה מהיקף להיקף עד קס"ח היקפים שיהיה השינוי ז' ימים בלא שעו' כלל ואז יחזרו המולדות חלילה וזהו לוח הקס"ח סימנים איך הוא משתנה כל היקף יום א' ושעה אחת עד שהוא משתנה ז' ימים בלא שעות ואם המותר אינו אלא ז' ימים א"כ יחזור בהר"ד במקומו ויחזרו כל המולדות חלילה כאשר בתחלה. והנה דרך זה הלוח להודיע כי כל היקף והיקף מאלף ופ' מולדות אינו משתנה אלא יום אחד ושעה אחת ויחזרו החלקים לבד עד שיעלה לשבעה ימים.
ואחר שידעת זה יש לך לדעת כי יש בכל היקף גדול מאלו ההיקיפים הקס"ח יש ע"ב היקפי' כל א' מט"ו מולדות כי ט"ו פעמי' ע"ב עולים אלף פ' וכל חלקי זה ההיקף הם הולכים על ט"ו כי ט"ו פעמים אי"ב תשצ"ג עולים אב"ג ט"ו והם חלקי ההיקף הראשון הם ט"ו חלקי ההיקף השני הם ל' כי ב' פעמי' אב"ג ט"ו עולה גב"ב ל' וההיקף הג' חלקין מ"ה וכן יתוסף ט"ו בכל היקף עד מלאת ע"ב היקפי' ויהיה תתר"פ ויחזור ט"ו וכן חלילה. והנה לוח זה ההיקף הקטן שהוא היקף הטויין יש בו ע"ב סימנין כל סימן וסימן מהם הוא מותר ט"ו חדשים עד תום ע"ב סימנין שהם אלף ופ' מולדות שהוא סימן ההיקף הגדול. ואחר שידעת זה יש לך לדעת כי בכל אחד מזה ההיקף של חמשה עשר מולדות ואין הולך מהם על חמשה עשר אלא האחרון וכל אחד מהם עודף על חמשה עשר ויש מהם אחד ויש מהם שנים עד מלא חמשה עשר. והנה לך לוח חמשה עשר
ו"א-תתרס"ה א'. תתר"ף [עד כאן מה שנמצא כתוב וחבל על דאבדין].
<h2>דף כה.</h2>
דע כי בתקון מועדותינו תלויות כמה מצות חמורות שיש בהן כרת כעשיית פסח ואכילת חמץ וענוי יוה"כ ושאר מצות ידועות לכל אדם. ותקונם הוא תלוי במהלך שני המאורות הגדולים שהם השמש והירח כי הם הפועלים הגדולי' בזה העולם כאשר הוא נגלה מעניינ' לכל אדם חכם ושאינו חכם. ואמנם היות תקון מועדותינו תלוי בשניהם יחד בענין השמש הוא מבואר שהרי הקפידה תורה שיהיה חג המצות בחדש האביב וחג השבועות בעת הקציר וחג הסוכות בעת האסיף וכל אלה העתים הם תלוים במהלך השמש אין לירח רושם בכל זה ע"כ הישמעאלים שאין משגיחין במועדותיהם למהלך השמש הם משתנים בכל עתות השנה כאשר הוא ידוע ממנהג' וגם אנחנו צריכין למהלך הירח לפי שהתורה הקפידה שיהיה חג המצות בט"ו יום לחדש הלבנה וכן חג הסוכות ויום הזכרון באחד לחדש ויוה"כ בעשור ועל כן הנוצרים שאין משגיחין למהלך הירח מועדותיהם יבואו פעם בתחלת החדש פעם באמצעו פעם בסופו זולתי בקצתם שהם רודפים אחרינו בהם כאשר הוא נודע ממנהגם. ואחר שתקון מועדותינו הוא תלוי במהלך שני המאורות על כן אנחנו צריכין לדעת מהלכם כדי שיבואו מועדותינו בעת הקצוב להם מן התורה כפי מהלך השמש ומהלך הירח יחד. וידוע כי אין לשמש חדש כ"א שנה לפי שאין לשמש רושם מדי חדש בחדשו כ"א מידי שנה בשנה שהם חוזרים העתים בשנה זו כאשר היו בשנה שעבר' קור וחום וקיץ וחורף על כן נקרא' שנה שהיא שונה לבא כאשר בתחילה. ולירח אין לו שנה כ"א חדש לפי שבכל חדש הוא משתנה ענינו מתוספת אורה אל חסרון ומחסרון אורה אל תוספת ועל זה נקרא חדש לפי שהאור הוא מתחדש בו בזה העולם מדי חדש בחדשו. וידוע הוא כי בשנת השמש יש שנים עשר חדשי הירח ותוספת ימים ולפי שראו הנוצרים ששתים עשרה פעמים היא מתחדשת הלבנה בשנה חלקו השנה לשנים עשר חדש כדי שיקל מעליהם מניינם כי אלו היו מונים השנה לימים בלבד היה כבד עליהם שיאמרו כך וכך ימים יש לנו מהשנה וחלקו אותה לשנים עשר חלקים וקראו כל חלק חדש לא שיש בו חידוש של כלום כי לפעמי' יבא תחלת חדשם בתחלת חדש הלבנה פעם באמצעו פעם בסופו ולפי ששנת השמש הוא יותר מי"ב חדשי הלבנה על כן אותו תוספת חלקוהו לי"ב חדשים ויעשו חדש שלשים יום וחדש שלשים וא'. גם הישמעאלים לפי שראו שבשנת החמה היא מתחדשת הלבנה י"ב פעמים עשו שנתם מי"ב חדשים ולפי ששנת החמה היא יתירה על י"ב חדשי הלבנה על כן היא מתקבצת שנתם שיעור אותו תוספת ומשתנה חג פסחם מקיץ לחורף ומחורף לקיץ. ומשלמות תורתנו הקדושה היה לתקן מועדותינו על דרך שני המהלכים יחד שיהיו חדשנו חדשי הלבנה ושנותינו שנות החמה בלי שום שנוי וחלוף וזה מחייב להיות שנותינו פעם משנים עשר חדשי הלבנה פעם משלש עשר' ובזה התקון יבואו לעולם מועדותינו כהלכתם לפי חשבון מהלך השמש ולפי חשבון מהלך הירח ולפי שזה הוא ענין מפואר הרבה לתקן בין שני המהלכי' ואין בשאר האומות אומה הולכת על דרך זו על כן נקראת חכמה זו חכמתנו וכמו שאמרו חז"ל [שבת ע"ה ע"א] כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים זהו חשוב תקופות ומזלות וזה נקרא סוד העיבור לפי שנמסר להם לישראל בקבלה מהנביאים ומלמדים אותו לראויים בסוד ובהצנע וזאת היא חכמתם של בני יששכר שנא' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ואמרו [מגילה י"ב ע"ב] ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים מאן יודעי העתים רבנן שיודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים ואחת מהשבועות שהשביע הקב"ה לישראל היא שלא יגלו סוד העיבור לא"ה. ולפי שאמרו חז"ל [שבת שם] שכל מי שיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו מחשב עליו הכתוב אומר ואת פועל ה' לא הביטו ואת מעשה ה' לא ראו על כן אני כותב בכאן דברים קלים למצוא דברי חפץ במה שאנו צריכין לענין תורתינו בגלות החיל הזה. וגם אני יודע כי יש בחשוב תקופות ומזלות עניינים שאינם תלוים במצות התורה אלא לדעת מאורעות העולם ולא יספק זה אחד מבעלי תורה שהרי אמרו [ב"ר י' ו'] אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו גדל הדא הוא דכתיב [איוב ל"ח] הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ שוטר וכן אמרו [עי' עירובין נ"ו ע"א] כשתקופת טבת נופלת בצדק וכו'. וידיעת דברים אלו היא חכמה מפוארה ג"כ אלא שאינה שלימה היום וגם לאנשי התור' אין צורך אליה כי אין רשם למזלות בבעל התורה וכבר אמרו ז"ל [עי' שבת קנ"ו ע"א] מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה גוים יחתו ישראל לא יחתו ואמרו אין איצטרוגינין מתקיימין ביהודי'. אבל מה שאנחנו צריכין לתורתנו הוא לדעת תקון המועדות התלוי בחדשי הירח ובשנת החמה. וקראתי שם לזאת האגרת תפאר"ת ישרא"ל לפי שהיא פארם הודם והדרם לעיני העמים כאשר נזכר בתורה השלימה כמו שכתבתי ופתחתי בה שערים להקל למעיין.
השער הראשון במהלך הירח לבד דע כי גלגל הירח היא למטה מכל הגלגלים ואין אור הירח מעצמו אלא מאור השמש וכשהוא תחת השמש הוא חשוך אצלנו ומאיר כנגד השמש והוא מתרחק ממנו מעט מעט וכל אשר יתרחק ממנו הוא מוסיף אורה עד שהוא מתרחק ממנו חצי הגלגל והם זה כנגד זה אז הוא מאיר החצי שהוא נראה אלינו ונראה אותו כולו מאיר ואחר כן הוא מוסיף להתקרב אל השמש ותחסר האורה מעט מעט עד שהוא פוגע בו פעם אחרת אז יחסר אורה ומעת הדבקו בו בראשונה עד הדבקו בו בשניה יש חדש אחד. ודע כי יש לירח תנועות שונות כי חמשה תנועות יש לירח זה מצד רבוי הגלגלים שהם נושאים אותו על כן אנו רואים אותו פעם גדול פעם קטון פעם רחוק מנקודת ראשינו פעם קרוב פעם מהיר פעם מאחר אעפ"י שתנועתו בגלגלו היא שוה לעולם וכבר אמרו חז"ל [ר"ה כ"ה ע"א] פעמים בא בארוכה פעמי' בא בקצרה והביאו ראיה לזה ממאמר הכתוב [תהלים ק"ד] עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו. ואמרו שם שמש ידע מבואו ירח לא ידע מבואו והיא ראיה אמיתית ואני עתיד לפרש זה בעזרת העוזר יתברך. ולענין מה שאנחנו בו אין אנחנו צריכין לכל זה כי חדשה של לבנה אשר אנחנו מתקנין מועדותינו עליו הוא מהלך הירח האמצעי שהוא שוה לעולם לא יחסיר ולא יעדיף והוא על תנועת גלגל קטן שהירח תקוע בו והגלגל ההוא תקוע בגלגל הנושא אותו ומהלכה הוא שוה לעולם וכשהגלגל הזה הקטן שקורין אותו גלגל היקף הוא כנגד השמש אז הוא מולד ותחלת החדש יהיה הירח תחת השמש ממש או נוטה ממנו שיעור חצי קוטר אותו גלגל קטן. אמנם כמה הוא חדשה של לבנה כבר חקרו בו הקדמונים דור אחר דור כי זאת החכמה א"א לעמוד בה בדור אחד וצריכין האחרונים לסמוך על ספרי הראשונים במה שמעידים להם שהם ראו מצב הגלגלים על אותו דרך שהניחו בספריהם וכשהם מעריכים מה שמוצאים הם למה שמצאו הראשונים אז יתברר אליהם מה שלא נגלה לראשונים כי אם הראשונים כוונו חשבונם למה שנראה להם ואולי טעו בדבר מועט בלתי מורגש בימיהם כי לפי גודל הגלגל וקוטן הכלים שהם משתמשים בהם דבר מועט בלתי מורגש וברוב הימים הוא עולה לחשבון גדול. על כן צריכה אומנות זאת לסמוך על הקדמונים ועל זה אמרו ז"ל שהראשונים היו מאריכים ימים עד קרוב לאלף שנים מפני התקופות ולכוין חדשה של לבנה בלא ספק צריך זמן גדול. ונניח שאין חדשה של לבנה אלא כ"ט יום וחצי לפי שאנחנו רואים שהחדשים הם בין כ"ט יום לשלשים יום לא ראינו לעולם חדש פחות מכ"ט ולא יותר על שלשים ואלו עשינו כן תמיד חדש כ"ט יום וחדש שלשים יום בלא ספק בכל שלש שנים יחסר לנו יום אחד כי נעשה ר"ח היום ולא יהיה דבוק הירח עם השמש עד למחר. על כן הוצרכנו להוסיף על חדשה של לבנה שני שלישי שעה בשלש שנים פשוטות יהיו ע"ב שלישיות שהם כ"ד שעות שהם יום א' על כן אמרנו כי חדשה של לבנה הוא כ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה ואלו הסתפקנו על זה החשבון יחסר לנו בכל שלשים שנה פשוטות יום אחד על כן הוצרכנו להוסיף על החדש חלק אחד מט"ו בשעה שעולה בשנה פשוטה שעה פחות חומש בשלשים שנה פשוטות שלשים שעות פחות שלשים חומשים שהם שש שעות שלימות והם כ"ד שעות שהם יום אחד על כן אמרנו שהחדש הוא כ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה וחלק אחד מט"ו בשעה עד כאן הגיע פלפול בטלמיו"ס היוני והכחיש הראשונים שהיו עושים החדש פחות מזה החלק שהוא חלק מט"ו בשעה והיו מסתפקין בעשותו מכ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה. אבל עדיין הוא טועה בחשבונו כי אלו הסתפקנו על זה החשבון יחסר לנו בכל אלף ושמוני' חדשים שהם תשעים שנים פשוטות שנה אחת וכ"ד פעמים אלף ושמונים חדשים כנגד כ"ד שעות שיש ביום עולים עשרים וחמשה אלף ותשע מאות ועשרים מולדות שהם מאה ועשרה מחזורות ושבעים חדשים לפי מנין מאתים וחמשה ושלשים מולדות לכל מחזור כי כן הוא עולה כל מחזור של י"ט שנים כמו שאני עתיד לבאר בעזרת העוזר יתברך. ובזמננו זה שאנו מחשבין יותר ממאתי' ושבעים מחזורות יתרחק המולד מהחדש קרוב לשני ימים וחצי על כן אנו צריכין להוסיף על החדש חלק אחד מאלף ושמונים בשעה ויהיה החדש כ"ט יום וחצי יום ושני שלישי שעה וחלק אחד מט"ו בשעה וחלק אחד מאלף ושמונים בשעה וזהו טעם חלוקתנו לשעה לאלף ושמונים חלקים כי לולי זה מאין היה להם להרבות בחלקים והלא כל חכמי אומנות זאת אינם מחלקים חלקיה' אלא לששית לפי שיכולים לחלקו להרבה חלקי' למחצית לשליש ולרביע ולחומש ולששית ולעשירית ולשנים עשר ולחמשה עשר ולעשרים ולשלשים ודי בזה חלוקות. ואעפ"י שאלף ושמונים ג"כ הוא מתחלק לכל אלה החלקים וליותר כי הוא מתחלק למחצה לשליש ולרביע ולחמישית ולשישית ולשמינית ולתשיעית ולעשירית ולחמשה עשר ולשמנה עשר ולעשרים ושבעה ועשרים וששה ושלשים ולארבעים ולד' וחמשי' ולששים ולשנים ושבעים ולמאה ושמנה ולמאה ועשרי' ולמאה וחמשה ושלשים ולמאה ושמנים ולמאתים ושש עשרה ולמאתים ושבעים ולשלש מאות וששים ולחמש מאות וארבעים כן הוא האמת אבל למלאכתנו בתקון המועדו' אין אנו צריכין לכל אלה החלוקות ולמה חלקו השעה לאלף ושמנים חלקים אבל הטע' בזה הוא לפי שהחדש הוא מכ"ט יום וחצי יום וב' שלישי שעה וחלק א' מט"ו כשע' וחלק א' מאלף ושמני' בשע' וכשנחלקנו השעה לאלף ושמנים יהיו שני שלישי שעה תש"ך חלקים כי שליש אלף ושמנים הוא ש"ס ושני פעמים ש"ס הם תש"ך וכשהוספנו על זה חלק אחד מט"ו בשעה ע"ב חלקים כי ט"ו פעמים ע"ב עולים אלף ושמונים יהיו תשצ"ב וכשהוספנו על זה חלק אחד מאלף ופ' בשעה יהיה חדשה של לבנה כ"ט יום וחצי יום ותשצ"ג חלקים מאלף ופ' בשעה הסימן כ"ט וב' תשצ"ג וזה הוא מקובל אצלנו מבית אדוננו דוד ע"ה [ר"ה כ"ה ע"א] כמו שאמר רבן גמליאל הבא מזרעו כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדשה של לבנה פחות מכ"ט יום וחצי יום ושתי ידות שעה ושלשה ושבעים חלקים ואלו לא היה החשבון הזה מכוון היה משתנה ראש חדשינו מזמנו ועד היום. ולפי שראינו שהחדשי' הם באים כסדרן על פי חשבון זה ידענו באמת כי הוא החשבון האמתי ודבר אלהינו יקום לעולם ואשרנו מה טוב חלקנו. ודע כי יש מחכמי זאת המלאכה האחרונים שהעמיקו בחכמה זאת הרבה ומצאו טעות לראשונים בחשבונם וכשהגיעו למקום הזה לא מצאו שיש בזה החשבון קרוב כ"א בדבר מועט הרבה והוא שאמרו כי אין חדשה של לבנה מגיע כ"א לכ"ט יום וחצי יום ושני שלישי שעה וחלק א' מט"ו בשעה וחלק אחד מאלף ק"ח בשעה לא נשתנה להם הענין אלא מחלק אחד מאלף פ' לחלק אחד מאלף ק"ח ואף אם יהיה כדבריהם אנו אומרים כי קבלתינו זלזלה באותו מועט לפי שא"א לבא ברוב הימים לשעה אחת כי מה שהוסיף החשבון הזה על חשבוננו בחלוקת השעה לאלף ק"ח הוא כ"ח שהוא חלק מל"ט וחצי וחצי שביעית בחלק אחר מחלקי השעה כשחלקנוה על אלף ק"ח וזה השיעור אנו מוסיפים בכל חדש על חשבון זה ויהיה בכל ל"ט חדשים וחצי חדש וחצי שביעית חדש חלק אחד מאלף ק"ח בשעה ויהיה בכל ל"ט חדשים ושביעית חדש שני חלקים מאותן חלקים ובכל תקנ"ד חדשים יהיה י"ד חלקים מאותן חלקים ובשני אלפים ותרי"ב מחזורות ושנה פשוטה אחת יהיה שעה אחת ואחר שאינו מגיע תוספת זה אלא לדבר מועט הקבלה האמיתית לא השגיחה לזה התוספת וחלקה השעה למספר קרוב לזה שהוא מספר מקבל רוב החלוקות כמו שביארתי ואין אנו צריכין להרבות חלקים וחלקי חלקים כי היה חדשה של לבנה לפי חלוקה זו כ"ט י"ב תתי"ג חלקים קרוב משני שלישי חלק מחלקי אלף ק"ח לשעה והיה הדבר כבד לכוין החשבון בחלקי חלקים על כן להקל מעלינו כל אלה הטרחים נחלקה השעה לאלף פ' חלקים ולאותו שיעור מועט הנוסף לפי חשבון המדקדקים האחרונים לא חששנו כי אינו מזיק כלל למה שאנו צריכין לו לרוב מיעוטו והיה מוליד ערבו' בחשבונות והיה ההפסד מרובה על השבח ואין ראוי לשלמות התורה להניח ענינים מביאים לידי ערבוב.
ואחר שידעת זה יש לך לדעת כי התחלת המולדות הוא בהר"ד וממנו עשינו יסוד ואתה צריך לדעת מה ראינו לעשות ממנו יסוד ומולד איזה חדש מאיזו שנה הוא כבר ידענו כי בחמשה ועשרים באלול נברא העולם כי כן קבלו חז"ל [עי' ר"ה ח' ע"א] וקבלתם זאת אמיתית היא שהרי כשנחשב משנתינו למפרע לפי חשבון המקובל אלינו מהיצירה מצינו כי מולד שנה שנוצר בה אדה"ר היה יום ששי בשבת אחר ארבע עשרה שעות והסימן וי"ד ואותו יום היה ר"ח בלא ספק וראש השנה והעולם כבר התחיל להבראות יום א' ואם יום ששי היה תשרי יום א' יהיה כ"ה באלול על כן אמרו ז"ל כי בכ"ה באלול נברא העולם ומה שתקנו בתפלותינו לומר בר"ה זה היום תחלת מעשיך הוא לפי שהאד' שהוא עיקר היצירה ביום ר"ה נברא ולפי שהמולד היה בתחלת שעה שלישית מהיום על כן נגמרה צורת האדם בשעה שלישית מהיום וכמו שאמרו ז"ל [עי' סנהדרין ל"ח ע"ב] שעה ראשונה קבץ עפרו. שניה גבלו. שלשית רקמו. והרקום הוא ציור האברי' ותכונתם ולפי שצורת האדם היתה הצורה הנכבדת שבצורות התחתונות על כן כל הצורות נבראו בחסרון הלבנה וצורת האדם בתחלת חדושה וכיון שהעולם נברא בכ"ה באלול וא"א להניח אותן ימים וגם אין לנו להתחיל חשבונותינו אלא בתחלת החדש ואז אפשר לעשות תחלת חשבונותינו מר"ח אלול על כן הקדמנו חשבונותינו מתשרי שלפני אותו אלול שהוא שנה אחת קודם יצירת האדם ואם מולד אדם היה יום ששי אחר י"ד שעות א"כ מולד תשרי של שנה שעברה יהיה בהר"ד כי כשתחלק ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנים עשר חדש מן וי"ד ישאר בהר"ד על כן אנו מונין כל חשבונותינו ממולד בהר"ד ואם הוא מולד תהו כי לא היה ולא נברא ומכל אותה שנה לא נבראו כ"א ה' ימים אחרונים של אלול ולפי שיום אחד בשנה חשוב שנה מנינו כל אותה שנה ועשינו יסוד מנינינו בהר"ד. ואחר ההקדמה זו אחל תת לך דרכים להוציא מולדות והנה יש לך לדעת כי השבוע יש בו ז' ימים. והיום יש בו כ"ד שעות מערב עד ערב והשעה יש בה אלף ושמונים חלקים והחדש יש בו כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקי' ושנה פשוטה שהם י"ב חדשים יש בה שנ"ד ימים ח' שעות ותתע"ו חלקים ושנה מעוברת שפ"ג יום וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים מחזור של י"ט שנים שיש בו י"ב שנים פשוטות וז' מעוברות שהם מאתים ול"ה חדש יש בהם ו' אלפים ותשע מאות ול"ט יום וי"ו שעות ותקצ"ה חלקים. וכל זה מתקבץ מחדשה של לבנה שהוא כ"ט י"ב תשצ"ג ובהוצאות המולדות אינך צריך לדעת מנין הימים ויספיק לך לדעת באיזה יום מימי השבוע יהיה המולד ובאיזה שעה מאותו יום ובאיזה חלק מהשעה על כן כשיהיה בידך קבוץ ימים השליכם ז' ז' ומה שישאר בידך אחר שתשליכם שביעיות אותו יום הוא היום מימי השבוע שיהיה בו המולד ולפ"ז אינך צריך ליטול בידך מימי החדש כי אם אי"ב תשצ"ג כי כ"ח הם הולכים שביעיות ומותר שנה פשוטה הוא ד"ח תתע"ו כי ש"נ הוא הולך שביעיו' ומותר שנה מעוברת הב"א תקפ"ט ומותר מחזור בי"ו תקצ"ה כשתשליך הכל בשביעיות. ואחר שידענו כל זה אם רצית להוציא מולד איזה חדש שתרצה דע המולד הידוע לך ותכתוב תחתיו א' י"ב תשצ"ג ימים תחת ימים ושעות תחת שעות וחלקים תחת חלקים וחבר הכל ואם יתחבר לך מהחלקים יותר מתתר"ף חלקי' עשה מהם שעה והוסיפ' על השעות והנשאר מהחלקי' פחות מתתר"ף קח בידך וכן תעשה בשעות עם השעות ואם יתחברו השעות יותר מכ"ד עשה מהם יום א' והוסיף אותו עם הימים והנשאר פחות מכ"ד קח בידך וכן תעשה בימים עם הימים אם יתחברו הימים יותר מז' השליכם אינך צריך אליהם והנשאר ז' או פחות מז' אותו קח בידך ובזה תדע באיזה יום מהשבוע יהיה המולד ובאיזו שעה מאותו יום ובאיזה חלק משעה שלאחריה. כיצד הרי יש לך מולד תשרי שהוא במאתים וד' חלקים משעה ששית מיום שני הסי' בהר"ד ותרצה לידע מולד מרחשון תכתוב אי"ב תשצ"ג תחת בהר"ד ותחבר ר"ד עם תשצ"ג ויהיה תתקצ"ז ותחבר י"ב עם ה' ויהי' י"ז והוא מספר השעות ותחבר א' עם ב' ויהיה ג' והסי' גי"ז תתקצ"ז תאמר כי ביו' ג' מהשבוע בי"ז שעו' ותתקצ"ז חלקים מהשעה הי"ח יהיה מולד מרחשון. ואם תרצה לידע מולד כסליו הבא אחר מרחשון תוסיף אי"ב תשצ"ג על גי"ז תתקצ"ז ויש לך מולד כסליו וכשחברת תשצ"ג עם תתקצ"ז יעלה מהם אלף ושמוני' שהם שעה א' נשארו תש"י. ותוסיף השעה הזאת עם השעות ותחבר י"ב עם י"ז ויהיו כ"ט שעות ושעה אחת שהיתה בידך יהיו ל' שעות תקח כ"ד ותעשה מהם יום וישארו שש שעות ותחבר א' עם ג' ותוסיף עליהם היום שנשאר בידך מתוספת השעות ויהיה ה' תאמר כי מולד כסלו יהיה ביום ה' מהשבת ו' שעות תש"י חלקי' הסי' הות"שי וכן תעשה לעולם. ואם תרצה לדעת ממולד תשרי זה מולד תשרי הבא אחריו והיא שנת פשוט' הוסי' ד"ח תתע"ו על מולד תשרי ויצא מולד תשרי אחר והמשל רצינו לידע מולד תשרי אחר בהר"ד הוספנו ד"ח תתע"ו עליו והנה תתע"ו עם ר"ד הם אלף ופ' והיא שעה א' לא נשארו חלקים לקחנו שעה א' והוספנו על ח' של ד"ח תתע"ו ועל ה' של בהר"ד והיה הכל י"ד וחברנו ד' של ד"ח תתע"ו עם ב' של בהר"ד והיה הכל ו' והנה מולד תשרי של שנה הבא' יהי' יום ו' בי"ד שעות והסי' וי"ד וכן תעשה לעולם בשנה פשוטה. ואם היא שנה מעוברת תחבר במקום ד"ח תתע"ו הב"א תקפ"ט ויצא לך מולד תשרי של שנה הבאה. כיצד הרי לך מולד תשרי של שנת חמשת אלפים וקפ"ב הי"ו תקס"ד והשנה היא מעוברת כי היא שנת י"ד למחזור רע"ג תוסיף עליו הי"ו תקס"ד הב"א תקפ"ט ויצא לך מולד תשרי של שנת קפ"ג תעשה כך תקפ"ט עם תקס"ד הם אלף ופ' שהיא שעה א' עוד ישאר ע"ג חלקים כ"א עם י"ו עם שעה זאת שנתקבצה מהחלקי' הם כ"ד שעות שהם יום א' עוד ישאר י"ד שעות. ה' עם ה' עם יום אחד שנתקבץ מהשעות הם י"א תשליך ז' ונשאר ד' והנה יהיה מולד תשרי של שנת קפ"ג יום ד' בי"ד שעות וע"ג חלקים משעת ט"ו והסי' די"ד ע"ג. וכן כשתרצה לידע ממולד ראש מחזור מולד ראש מחזור הבא אחריו תחבר בי"ו תקצ"ה שהוא מותר ראש מחזור אחד עם מולד ראש המחזור ויצא לך מולד המחזור הבא כי כשתחבר בי"ו תקצ"ה על מולד בהר"ד יצא לך דכ"א תשצ"ט שהוא מולד מחזור שני של בריאת העולם שהיא שנת ג' ליצירה למנין בהר"ד ועל דרך זה תעשה לעולם.
והנה אסדר לך לוחות תוציא מהם בקלות מולד כל חדש שתרצה מהיום ועד תשלום ששת אלפים שנה כי אז יחרב העולם כקבלת חז"ל [ר"ה ל"א ע"א, סנהדרין צ"ז ע"א] שתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב. וסידרנו בזה ד' לוחות הלוח הא' משנת ה' אלפים קפ"ח ונקר' לוח ההיקף הגדול ויש בו שמנה שטות כל שטה משמשת ששת מחזורות שהם קי"ד שנים ויש בו ה' טורים. הטור הא' מנין שני העולם הטור הב' יום השבוע שבו יהיה המולד. הטור הג' בכמה שעות. הטור הד' בכמה חלקים. הטור הה' מנין המחזורות והוא תחלת המחזור שבו הוא המולד. והלוח הב' נק' לוח היקף קטן ויש בו ו' שטין וכל שטה מהם משמשת מחזור א' של י"ט שנים ויש בו ד' טורים. הטור הא' יום השבוע שבו יהיה המולד הטור הב' בכמה שעות. הטור הג' בכמה חלקי'. הטור הד' מנין שני המחזור. והלוח הג' יש בו י"ט שטין י"ט שני המחזור ויש בו ה' טורים. הטור הא' מנין שני המחזור. הטור הב' יום השבוע שבו יהיה המולד. הטור השלישי בכמה שעות. הטור הד' בכמה חלקים. הטור הה' אם פשוט' אם מעוברת. והלוח הד' יש בו י"ג שטין כנגד י"ג חדשי' שבשנה מעוברת ויש בו ה' טורים. הטור הא' שם החדש למעוברת. הטור הב' שם החדש לפשוטה. הטור השלישי יום השבוע שבו יהיה המולד. הטור הד' בכמה שעות. הטור החמישי בכמה חלקים. ולפי ששנה המתחלת אחר שנה זו היא שנת חמשת אלפים קפ"א והיא י"ג למחזור רע"ג סדרתי לוח א' לתשלום זה המחזור ויש בו ה' טורים. הטור הא' מנין השנה. הטור הב' יום השבוע שבו יפול מולד תשרי. הטור הג' בכמה שעות. הטור הרביעי בכמה חלקים. הטור החמישי כמה שנים ממחזור רע"ג. ואחר שהודעתיך סידור הלוחות אודיעך אופן השתמשותך בהם. רצית לידע מולד אייר של שנת חמשת אלפים קפ"ב והיא מעוברת שהיא שנת י"ד למחזור רע"ג תקח מלוח שארי' מחזור רע"ג הי"ו תקס"ד שהוא מולד תשרי של שנת י"ד למחזור והוסיף עליו ה"ה תתקמ"ד שהוא רמ"ח החדשי' לאייר של שנת מעובר' ותחבר מין עם מינו הי"ו תקס"ד תקס"ד עם תתקמ"ד יש בו יותר על אלף פ' שהוא שעה אחת תכ"ח וישאר בידך שעה א' ה"ה תתקמ"ד. עוד תחבר י"ו עם ה' ויהיו כ"א ושעה א' שהיתה בידך מחבור החלקי' יהיו כ"ב עוד תחבר ה' עם ה' יהיו י' תשליך ז' ישארו ג'. והנה יהיה מולד אייר של שנת ה' אלפי' קפ"ב יום ג' כ"ב שעות תכ"ח חלקי'. דמיון אחר רצינו לידע מולד אדר שני של שנת ה' אלפי' ר"ך לקחנו מלוח ההיקף הגדול א' י"א תרל"ט שהוא מולד תשרי של שנת ה' אלפים קפ"ח יחסר לנו עד ה' אלפים ר"ך ל"ב שנים נקח מלוח ההיקף הקטן בי"ו תקצ"ה שהוא מותר לי"ט שנים עוד יחסר לנו לתשלום ל"ב שנים י"ג שנים לקחנו מלוח שני המחזור ו' כ"א תק"ך שהוא מותר תשרי לי"ג שני' שלימות. ולפי שהשנה הנכנסת היא שנת י"ד והיא מעוברת לקחנו מלוח החדשים ב"ד תל"ח שהוא לאדר שני והנה יש לנו ד' סימנים א' י"א תרל"ט. ב' י"ו תקצ"ה. ו כ"א תק"כ ב' ד' תל"ח. ונחבר הכל מין עם מינו ויעלו החלקים אלפיים קצ"ב לקחנו מאלפיים ומאה וששים שתי שעות נשאר ל"ב חלקים וחברנו השעות והיו נ"ב וב' שעות שנשארו בידינו מהחלקים הם נ"ד עשינו מהמ"ח שני ימים נשארו ו' שעות וחברנו הימים והיו י"א יום ושנים שנשארו בידינו מחיבור השעות הם י"ג נשליך ז' ישארו ו' ויהיה המולד המבוקש יום ששי ו' שעות ל"ב חלקים סי' להם ו"ו ל"ב ועל דרך זו תעשה לעולם וצריך שלא תטע' בלוח שני המחזור שהוא לשנים שלימות שעברו והשנה שאתה רוצה לידע המולד היא השנה אחריה אם פשוטה אם מעוברת כמו שראית בזה הדמיון.
דרך לידע איך תוציא המולדות אחורנית שאם יש לך מולד חדש א' ותרצה לידע המולד שהיה קודם לו אם לחדש או לשנה היתה פשוטה או מעוברת אם היא שנה או מותר מחזור אם הוא מחזור ותגרע אותו מז' ימים והנשאר בידך הוסיף אותו על המולד הידוע לך ויצא לך מולד החדש שהיה לפניו או השנה או המחזור אשר אתה מבקש כיצד הרי שהיה בידך ב"ד תפ"א והוא מולד מרחשון משנת ה' אלפים קפ"א תגרע מז' ימים אי"ב תשצ"ג שהוא מותר חדש א' וישאר הי"א רפ"ז. כיצד ז' ימים הם נחלקים כך וכ"ג תתר"ף כי תתר"ף עם שעה א' ועם כ"ג שעות הרי יום א' ועם ו' הרי ז' ימים וכשתגרע תשצ"ג מתתר"ף ישאר רפ"ז וכשתגרע י"ב מכ"ג ישאר י"א וכשתגרע מן שש אח' ישאר ה' וכשתוסיף הי"א רפ"ז על ב"ד תפ"א שהוא מולד מרחשון יצא לך א' ז' תשס"ח והוא מולד תשרי הקודם לו וכן תעש' למותר שנה פשוט' תגרע ד"ח תתע"ו מן וכ"ג תתר"פ ישאר בט"ו ר"ד. ולמעוברת תגרע הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה מעוברת מן וכ"ג תתר"פ ישאר א"ב תצ"א. ולמחזור אחר תגרע בי"ו תקצ"ה שהוא מותר מחזור א' מן וכ"ג תתר"פ ישאר ד"ז תפ"ה וכשתוסיף מה שנשאר בידך אחר הגרעון עם המולד שבידך יצא המולד שלפניך לחדש אם תרצה חדש או לשנה פשוטה או למעוברת בכל אשר תרצ' כי הכלל בזה הוא כי אי זה מותר שבידך לחדש או לשנה או למחזור אם תגרעהו מן וכ"ג תתר"ף והנשאר בידך תוסיף על המולד הידוע יצא לך אחורנית מה שהיה יוצא אחריו באותו מותר אם לא גרעת אותו מן וכ"ג תתר"פ והטעם בזה הוא כי כל המולדות הם נתכים לשבעה ימים כי החלקים נתכים לשעות והשעות נתכים לימים והימים הם נתכים לשביעיו' כי אין בשבוע יותר מז' ימים וכשיש בידך יותר מז' ימים אתה משליכם אם כן כשיש בידך אי זה מותר להבא כגון אי"ב תשצ"ג לחדש וכיוצא בו לשנ' או למחזו' וגרעת אותו מוכ"ג תתר"פ שהוא סי' שבע' ימי' והוספת מה שנשא' בידך על מולד הרי הוא כאלו חסרת ממנו המות' ההוא וא"כ כשחסרת הי"א רפ"ז הנשא' מן וכ"ג תתר"פ אח' שגרע' ממנו אי"ב תשצ"ג והוספת אותו על מולד הרי כאלו חסר' מאותו מולד אי"ב תשצ"ג ויצא לך המולד אחורני' וכן בשנ' היתה מעוברת או פשוטה או למחזור או לכל אשר תרצ' ממספר חדשי' או שנים או מחזורות כשידעת מותרם גרע אותו מוכ"ג תתר"פ והוסיף הנשאר על המולד הידוע ויצא לך אחורני' כפי מנין אותו מולד הי' חדש או חדשים שנה או שני' מחזור או מחזורות ולפי שתוספת הוא יותר קל מהגרעון ע"כ המצאתי דרך זאת להקל מעליך המלאכה.
דרך לידע מולד הנעלם שאם ישאלך אדם הודיעני מולד שהיה ביום פלוני בשעה פלונית ובחלקים כך אם הי' מתי היה ואם יהיה מתי יהיה. תחלה יש לך לדעת כי חלקי איזה מולד שיהיה לא יחזרו למולד אחר עד עבור תשעי' שנים פשוטות שהם אלף ופ' מולדות. והמשל כי מולד ראשון שהיה בהר"ד לא יחזור לעולם במולד אחר ר"ד חלקים עד שיעברו אלף ופ' מולדות והטעם בזה הוא לפי חלקי שמותר חדש אחד שהוא תשצ"ג אנו מונין אותם עד תתר"ף שהם חלקי השעה כי הם מספר הא' ע"ב עד שיעברו כל המספרי' שהם מא' עד אלף ופ' לא יחזרו החלקים והנה אוסיף לך ביאור שאם לא יהיו מותר חלקו חדש א' כי אם תשצ"ב וט"ו פעמים ע"ב הם תתר"פ ולפי שע"ב הוא מונה תשצ"ב ותתר"ף שיש בתתר"פ ט"ו פעמים ע"ב על כן כל חלקי המולדות הולכים על ע"ב ע"ב וכשהקיפו ט"ו הקיפים יחזרו החלקים והמשל על זה הרי שהיו חלקי המולד ע"ב כשתוסיף עליהם תשצ"ב יהיו תתס"ד וכשתוסיף תשצ"ב על תתס"ד ישאר תקע"ו אחר שתשליך תתר"פ לשעה א' וכשתוסיף תשצ"ב על תקע"ו ישאר רפ"ח וכשתוסיף תשצ"ב על רפ"ח יהיה תתר"פ והיא שעה אח' ולא ישארו חלקים ויהיו חלקי המולד האחר תשצ"ב וכשתוסיף תשצ"ב על תשצ"ב ישאר תק"ד וכשתוסיף תשצ"ב על תק"ד ישארו רי"ו וכשתוסיף תשצ"ב על רי"ו יהיו תתר"ח וכשתוסיף תשצ"ב על תתר"ח ישארו תש"ך וכשתוסיף תשצ"ב על תש"ך ישארו תל"ב וכשתוסיף תשצ"ב על תל"ב ישארו קמ"ד ולפי שכבר עברו י"א מולדות וי"א פעמים ע"ב הוא תשצ"ב על כן קמ"ד הוא כפל ע"ב וכשתוסיף תשצ"ב על קמ"ד יהיו תת"קלו וכשתוסיף תשצ"ב על תתק"לו ישא' תרמ"ח וכשתוסיף תשצ"ב על תרמ"ח ישאר ש"ס וכשתוסי' תשצ"ב על ש"ס ישא' ע"ב ויחזרו אח"כ אלו הסימנין חלילה לעולם שהם ט"ו וכל א' הוא ע"ב או מתרב' מע"ב אם שתי פעמי' או ג' עד ט"ו ולפי שהחלקן הם תשצ"ג ואין בין מספ' תשצ"ג ותתר"פ כי אם מספר הא' על כן לא יחזרו לעולם חלקי המולד חלילה עד שיעברו כל החלקים שהם מא' עד תתר"פ. ואחר שהבנת זה יש לך לדעת כי כשיעברו אלף ופ' מולדות שהם צ' שנה פשוטות יחזרו החלקים חלילה אבל ישתנו הימים והשעות יום א' ושעה א' כי אחר אלף ופ' מולדות יהיה מולד גור"ד ויחזרו החלקים וישתנו הימי' והשעות יום א' ושעה א' ובשני היקפי' מאלף ופ' מולדות ישתנו שני ימים ושתי שעות ויהיה הסימן ד"ז ר"ד ובהיקף הג' יהיה הסימן החר"ד וכן ישתנה מהיקף להיקף עד קס"ח היקפים שיהיה השינוי ז' ימים בלא שעו' כלל ואז יחזרו המולדות חלילה וזהו לוח הקס"ח סימנים איך הוא משתנה כל היקף יום א' ושעה אחת עד שהוא משתנה ז' ימים בלא שעות ואם המותר אינו אלא ז' ימים א"כ יחזור בהר"ד במקומו ויחזרו כל המולדות חלילה כאשר בתחלה. והנה דרך זה הלוח להודיע כי כל היקף והיקף מאלף ופ' מולדות אינו משתנה אלא יום אחד ושעה אחת ויחזרו החלקים לבד עד שיעלה לשבעה ימים.
ואחר שידעת זה יש לך לדעת כי יש בכל היקף גדול מאלו ההיקיפים הקס"ח יש ע"ב היקפי' כל א' מט"ו מולדות כי ט"ו פעמי' ע"ב עולים אלף פ' וכל חלקי זה ההיקף הם הולכים על ט"ו כי ט"ו פעמים אי"ב תשצ"ג עולים אב"ג ט"ו והם חלקי ההיקף הראשון הם ט"ו חלקי ההיקף השני הם ל' כי ב' פעמי' אב"ג ט"ו עולה גב"ב ל' וההיקף הג' חלקין מ"ה וכן יתוסף ט"ו בכל היקף עד מלאת ע"ב היקפי' ויהיה תתר"פ ויחזור ט"ו וכן חלילה. והנה לוח זה ההיקף הקטן שהוא היקף הטויין יש בו ע"ב סימנין כל סימן וסימן מהם הוא מותר ט"ו חדשים עד תום ע"ב סימנין שהם אלף ופ' מולדות שהוא סימן ההיקף הגדול. ואחר שידעת זה יש לך לדעת כי בכל אחד מזה ההיקף של חמשה עשר מולדות ואין הולך מהם על חמשה עשר אלא האחרון וכל אחד מהם עודף על חמשה עשר ויש מהם אחד ויש מהם שנים עד מלא חמשה עשר. והנה לך לוח חמשה עשר
ו"א-תתרס"ה א'. תתר"ף [עד כאן מה שנמצא כתוב וחבל על דאבדין].
